פנייה בעברית: איך לכתוב בעברית מסר בונה קשר שפונה גם לנשים וגם לגברים

פנייה בעברית גם לנשים וגם לגברים בעת ובעונה אחת היא אחד האתגרים הגדולים ביותר לבעלי עסקים שכותבים תוכן במטרה לשווק את העסק ולהגיע ללקוחות המתאימים.

אין פלא איפוא שזוהי גם אחת השאלות הכי שכיחות שאני נשאלת בנושא כתיבה: איך הכי נכון לכתוב – בלשון זכר או בלשון נקבה? ביחיד או ברבים? איך? זה בדיוק הנושא שבו יעסוק המאמר שלפניהם. מוזמנים לקרוא, ליישם ולשתף.

למי שמשווקים באנגלית – אין שום בעיה.

כשפונים ל- you = הפנייה יכולה להתפרש גם כרבים וגם כיחיד, גם כזכר וגם כנקבה. וכשמגיעים להנעה לפעולה, ורצוי לכתוב אותה בצורת ציווי – גם שם אין בעיה. click here או download now  – יכולים להתפרש על ידי הקורא כפנייה מאוד אישית – כל אחד או אחת מבין אותה בדרך שלו, מפני שהיא לא מזוהה עם מגדר כזה או אחר.

בעברית – זה סיפור אחר. סיפור-סיפור.

לא משנה מה נכתוב – אנחנו צריכים לבחור, ולקבל החלטה: למי אנחנו כותבים ואיך. כי אם לא נפנה לקוראים שלנו בצורה המתאימה ביותר – זה עלול לפגוע באפקטיביות של התוכן שלנו, וכל העבודה שלנו תהיה לחינם.

למה כל כך חשוב לפנות לקוראים שלנו באופן אישי

כדי שהתוכן שלנו יוכל לעשות את העבודה השיווקית שבשבילה אנחנו כותבים מלכתחילה – הוא צריך ליצור חיבור רגשי עם הקוראים.

פעם קראו לזה KLT. היום קוראים לזה אנגייג’מנט. לא משנה איך קוראים לזה – הרעיון הוא אותו רעיון – ליצור מערכת יחסים שתוביל לאמון בינינו לבין הקוראים שלנו.

החיבור בינינו לבין הקוראים שלנו הוא המרכיב החשוב ביותר ביכולת שלנו לחבר אותם אלינו ואל העסק שלנו. אפשר לקרוא לזה “כימיה” או “מערכת יחסים”, אבל בלי זה – יהיה לנו מאוד קשה להשפיע, לשכנע וליצור קשר אמיתי עם הקוראים שלנו.

אז הנה העניין: אחת הדרכים החשובות והיעילות ביותר ליצור קשר טוב עם הקוראים – היא לדבר בשפה שלהם. להשתמש במילים שלהם. לתת להם להרגיש שאנחנו מסתכלים להם ישר בעיניים ופונים אליהם בצורה הכי אינטימית והכי אישית שאפשר.

קשר זה קשר זה קשר, ורק ככה יוצרים קשר בינאישי. לא כך?

וזה בדיוק המקום שבו הכורח לבחור בעברית בין “את” ו”אתה”, או בין “אתם” ו”אתן” –  – תקוע לנו… איך לומר… בגרון…, ומייצר לנו אתגרים ודילמות – בכל תוכן שאנחנו מייצרים.

הנה חומר למחשבה לנשים שביניכן: מה אתן מרגישות כשאתן נתקלות במסמך רשמי, שכתוב בלשון זכר, ורק למטה-למטה יש הערת שוליים קטנה שאומרת שהאמור לעיל מתייחס לגברים ונשים כאחד.

והנה חומר למחשבה לגברים שביניכם: איך אתם מרגישים כשהמרצה שעומדת מולכם פונה אליכם בלשון נקבה.

ועכשיו – חומר למחשבה לכולנו: כמה חיבור אישי אנחנו מרגישים לטקסט הבא: איך את/אתה מעדיפים /מעדיפות את הקפה שלכם… האם את/ה אוהב/ת אותו חזק או חלש? חם או קר? …

אני לא יודעת מה אתכם, אבל בשלב הזה אני – עוברת לתה…

מילים יכולות לחבר בדיוק כמו שהן יכולות להרחיק ואפילו להעליב ולפגוע. וכשהפנייה מתיימרת להיות אישית – והיא עוברת לנו מעל הראש – היא יכולה אפילו להיות דיל ברייקר.

אז איך הכי נכון לכתוב לקהלים שונים ובערוצי השיווק השונים 

  1. קהל מטרה מוגדר

נקודת המוצא הכי פשוטה והכי קולעת היא להחליט על קהל מטרה של גברים או נשים, ואז הפנייה מאוד ברורה.

אם אתם יודעים שהקהל שלכם הוא נשים בלבד, או אם זאת הבחירה שלכם – לחלוטין לגיטימי ואפילו מתבקש לכתוב לנשים: אתן, בשבילכן…. ואז לקחת את זה צעד אחד קדימה, ולפנות לאחת: את, יש לי בשבילך, אני רוצה להגיד לך: איזה כיף לי שאת כאן…

ללא ספק – תוכן שפונה ישירות לאשה אחת, מקנה לה תחושה שהתוכן מדבר ישירות אליה, ויוצר חיבור מאוד אינטימי בין הכותב או הכותבת לבינה.

האם אתם יכולים לחשוב על תחום גברי שמצדיק פנייה לגברים בלבד, מעבר לניסוחים השגורים בחברה פטריארכלית? אולי תוכן שפונה למוסכניקים? או לנהגי מירוצים?

לא משנה באיזה תחום אנחנו מדברים – אם יש למשווק הכותב סיבה להניח שקהל המטרה שלו מורכב מגברים בלבד, או שזה הבידול העסקי שבו הוא בחר – יש לו סיבה טובה להפנות את התוכן שלו לגברים או, להסתכל לעיניים של הקורא האחד, ולדבר אליו בגוף שני יחיד זכר.

  1. סביבת התוכן

נקודת המוצא השנייה של צורת הפנייה של התוכן שלכם היא הערוץ השיווקי שאליו התוכן הזה מיועד. בגדול:

  • כשכותבים פוסט ברשת חברתית – צורת הפנייה המקובלת היא ברבים.
    זוהי כיכר השוק. כולם רואים. כולם משתתפים. והשיתוף הכללי הזה הוא חלק חשוב בסיפור.

רבים או רבות? זאת תהיה פונקציה של קהל המטרה שאליו אתם פונים או… פונקציה של האג’נדה החברתית שלכם.

יש לי חברה פמיניסטית שפונה ברמת העיקרון תמיד ובכל מצב בגוף שני רבות. זאת האג’נדה החברתית שלה. אני חייבת להגיד שגם אני, שמתרגזת בכל פעם שמענה טלפוני אומר לי “תודה שהתקשרת… “, מרגישה עם זה – איך להגיד – אי נוחות קלה… אבל זה כנראה בגלל שגם אני, כמו רובנו, מורגלת בפנייה האוטומטית בלשון זכר…

  • גם בתוכן שנכתב בערוץ שמעצם טבעו מכוון לרבים – תהיה הפנייה הלגיטימית פנייה ברבים.
    זה נכון, למשל, בוובינר – שברור לגמרי שהוא פונה בעת ובעונה אחת לכל האנשים שנרשמו כדי לצפות בו.
  • לעומת זאת, כשכותבים ניוזלטר או אימייל – מקובל שצורת הפנייה חייבת להיות אישית מאוד, כי היא אמורה לשקף את החיבור ביניכם, הכותבים, לבין הנמען או הנמענת שלכם. 

מודעה לבלוג

וזה מוביל אותנו אל החלק ה-3 של המאמר: 

איך לכתוב תוכן אישי-רגשי בעברית, שפונה גם לנשים וגם לגברים ונותן להם להרגיש מחוזרים ומיוחדים.

הנה 5 טכניקות פשוטות וקלות ליישום:

  1. על כף המאזניים – שימוש בכ”ף סופית
    היתרון של מילות פנייה הנגמרות בכף סופית (ך) הוא שהן נקראות גם כזכר וגם כנקבה. למשל: שלך, בשבילך, ממך, ברצונך, לפניך, מצדך, אותך, כמוך, לך, אצלך, שלך, דעתך ועוד.
  1. מה שהיה-היה – פנייה בלשון עבר
    גוף שני יחיד בלשון עבר – נקרא אותו דבר לזכר ולנקבה. למשל: האם שכחת איך הצלחת לשכנע את בתך למלא את בקשתך, מבלי להתאמץ? ואיך היית עושה את זה אחרת, לו רק יכולת
  1. שימוש בשם הפועל – הרבה פעמים – בצירוף ביטויים מניעים
    שם הפועל משותף לזכר ולנקבה. מומלץ לעשות בו שימוש, כדי לבנות מסר אישי ולפנות לגברים ונשים כאחד. אפשר לפתוח את המשפטים במילה “אני” (אני מזמינה אותך להקליק, אני קוראת לך להתקשר…) או בביטויים מזמינים (כדאי להתקשר כבר עכשיו, מומלץ לפעול בלא דיחוי….)
  2. שימוש בגוף ראשון רבים – אנחנו
    לפנייה בגוף ראשון רבים יש אפקט פסיכולוגי חזק, משום שהיא מייצרת תחושת “ביחד”, יוצרת זהות אינטרסים ושמה אותנו ואת הלקוח באותו סירה. בדרך זו מתמודדים עם קשיי העברית, עוקפים את הבעיה, מתרגלים את הטכניקות, מתקדמים לכתיבת ניסוחים אישיים, מקרבים ומוכרים ולוחצים על הכפתור לקבלת המדריך החינמי…
    זהירות: לא מומלץ למורים ומאמנים שחשוב להם לשמור על “דיסטנס” וגבולות …
  1. פעלים נחי ל”ה בלשון הווה
    פעלים המסתיימים בה”א בלשון הווה נשמעים אחרת בין זכר ונקבה, אבל בכתיבה – הם נראים אותו דבר: קונה, רואה, עושה, בונה… הם משתלבים נהדר בשאלה: היית רוצה לגלות איך באפשרותך לגייס את המייל לשירותך? האם היית קונה מכונית משומשת מרופא? ומה היית עושה כדי לכתוב פעם אחת ולהתחבר לנשים ולגברים בו-זמנית? J

הצצה לעשייה שלי

כמו שכולנו יודעים, כדי ליצור קשר טוב עם הקוראים – חשוב שהתוכן שלנו ידבר אליהם בגובה העיניים, בשפה מקרבת ובצורה שתאפשר לכל קוראת או קורא להרגיש שהתוכן שלכם מדבר אליה או אליו. ברור שהשימוש ב-5 הטכניקות שמניתי – מייצר אילוצים, ובהחלט מעכב את תהליך הכתיבה…ויחד עם זאת – כתיבה שפונה גם לנשים וגם לגברים היא מיומנות נרכשת, וכמו כל מיומנות – היא משתפרת ככל שעושים בה שימוש.

מה אני עושה?

היו תקופות שבהן כתבתי את המאמרים בבלוג שלי בפנייה משותפת, אחר כך, כשהבנתי שרוב הלקוחות והתלמידים שלי הן נשים – כיוונתי את המאמרים לקוראת האידיאלית שלי, בשני המקרים אני חייבת להגיד שהרגשתי שלא בנוח…

הבחירה הראשונה אילצה אותי להנדס את המילים בהתאם לטכניקה ושללה ממני את חופש הבחירה בניסוחים שנראו לי נכונים יותר, ואילו הבחירה השנייה גרמה להרגיש שאני יוצרת בידול על בסיס מגדרי, במקום שלא בהכרח רלבנטי למה שאני “מוכרת”, כי הרי כתיבה והפצה של תוכן – הם לא צורך של נשים בלבד, מעבר לעובדה שאני לא אקטיביסטית מגדרית – ולכן, התיחום הזה נשמע לי לא לעניין.

בסופו של דבר חזרתי לפנייה המסורתית והמקובלת בגוף שני רבים – ואני חיה איתו בשלום ובתחושה של נינוחות.

לעומת זאת, כשאני כותבת מיילים, ובוודאי כשאני כותבת דפי מכירה – אני מנסחת אותם בגוף שני יחיד, ובשפה שמתאימה גם לגברים וגם לנשים – כי אלה הם שני ערוצי השיווק שבהם הפנייה האישית – חיונית לבניית הקשר הנכון:

  • ניוזלטר – מקובל ככלי ביטוי אינטימי שנשלח באופן אישי לנמען או לנמענת מוגדרים ואפילו מזוהים בשמם
  • דף מכירה – הוא שיאו של תהליך השכנוע והוא מחייב יצירה של מקסימום קשר וחיבור עם הלקוחות הפוטנציאליים

הנעה לפעולה והתמודדות עם מצבי ציווי

ומה  אני עושה כשאני מגיעה להנעה לפעולה, שמקובל לנסח אותה בלשון ציווי? אחד משניים:

  • אופציה אחת – להשתמש בלשון רבים “כללי”

למשל, לפתיחת המדריך שיראה לכם איך לעבור מתוכן חינמי למכירה בכסף – לוחצים עכשיו כאן.

  • אופציה אחרת – להזמין את הקוראים לבצע את הפעולה המבוקשת – ולשלב שימוש ב”כף המאזניים” + שם הפועל

למשל, כדי להוריד את המדריך שיראה לכם איך לעבור מתוכן חינמי למכירה בכסף – אני מזמינה אותך ללחוץ עכשיו על הכפתור.

נכון, זה לא קצר וקולע כמו Send, press, או download –  אבל זה מה יש, וזה בהחלט אפשרי ועושה את העבודה! וזה מה שחשוב!

בשורה התחתונה

כולנו יודעים ש”עברית קשה שפה”, והיא רחוקה שנות אור מהשפה השיווקית האמריקאית, שכבר המציאה וממשיכה להמציא ביטויים קצרים וקולעים לצורכי השיווק של העידן הדיגיטלי. ויחד עם זאת –ככל שתתנסו ב-5 הטכניקות שמניתי: כף המאזניים,  שם הפועל, לשון עבר, אנחנו ו-פעלים נחי ל”ה – כך תשפרו את יכולות היישום של הטכניקות, תכתבו הרבה יותר אישי ורגשי, תיצרו קשר טוב יותר וקרוב יותר עם הקוראים שלכם, ופתאום תגלו – שאתם עושים תוכן אליפות.

עכשיו אתם

עד כאן הסברתי לכם למה כל כך חשוב לכתוב תוכן שבאמת מתחבר לקוראים ואיך אפשר לכתוב גם בעברית תוכן שמתחבר אישית ורגשית אל הקוראים. עכשיו אתם. איזה עוד טיפ או טכניקה תוכלו לתרום מניסיונכם? מוזמנים לכתוב פה למטה, בתגובות, ותבוא עליכם הברכה.

🎁 הצעד הבא שלכם להצלחה 🎁

אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים! במיוחד בשבילכם הכנתי פק”ל (פשוט וקל לעשות) לכתיבה אישית-ריגשית בעברית, ואני מזמינה אתכם להוריד אותו, ולשמור אותו על השולחן, כדי להיעזר בו בכל התכנים שתכתבו לשיווק העסק מעכשיו. להורדת הפק”ל – לוחצים פה.

hafnaya-le-video

אודות עידית נעמן

עידית נעמן היא מומחית מובילה לשיווק וניהול תוכן באינטרנט. בקורסים ובהדרכות שפיתחה היא מלמדת בעלות ובעלי עסקים למנף את הידע המקצועי שלהם לתוכן שימושי, רלבנטי ובעל ערך, ולהקים משפך שיווקי שמזרים להם לקוחות ומגדיל את ההכנסות.
להורדת המדריך שיראה לכם צעד-צעד איך לעבור מכתיבה של תוכן חינמי למכירה שמייצרת לקוחות משלמים - אני מזמינה אתכם ללחוץ עכשיו על הקישור "המדריך המעשי לניהול תוכן אפקטיבי"

2 תגובות

  1. מיכל ירון הגב

    מאמר מצוין ושימושי ביותר! אני מתחבטת לעתים קרובות באיך לכתוב, והולכת ליישם את העצות כבר במיידי. תודה 🙂

השארת תגובה