איך לנטרל את המבקר הפנימי ולזרום עם כתיבת התוכן בכיף

איך לנטרל את המבקר הפנימי ולזרום עם כתיבת התוכן ממש בכיף (שזה אומר לעולם לא להיתקע יותר עם כאב בטן ובלאקאאוט מול המסך הריק) – זאת אחת השאלות הכי מאתגרות שבהן נתקלים בעלי עסקים שכותבים תוכן לשיווק העסק.

האם גם לכם קורה שאתם מתיישבים לכתוב, אבל לא מצליחים לכתוב מילה אחת כי אתם מרגישים שאין לכם מה לחדש, או שזה לא באמת חשוב… ואז אתם נתקעים מול המסך הריק עם כאב בטן ובלאק אאוט? כי זה בדיוק הנושא שבו עוסק המאמר שלפניכם, שייתן לכם 2 מסלולים יעילים וקלים ליישום, לנצח את המבקר הפנימי ולכתוב בכיף. מוזמנים לקרוא, ליישם ולשתף.

 

המאמר התחיל ממשפט שכתבה לי אחד המאזינות בהדרכת התוכן הקודמת שלי, כשדיברתי על האנשים שאומרים לי שהם לא יודעים לכתוב.

“אני יושבת לכתוב”, היא כתבה, “ולפתע אני מרגישה שאין לי מה לומר. אני יודעת כל כך הרבה דברים חשובים שיכולים לעזור לאנשים, ופתאום אני מרגישה שאין לי באמת מה לתרום”…

ברוכים הבאים לעולם המתסכל והמעצבן של חסמי הכתיבה.

עד לא מזמן הם היו נחלתם הבלעדית של סופרים ויוצרים. היום, כשכל בעל עסק שרוצה להגיע ליותר לקוחות ולהגדיל את ההכנסות, צריך להתחיל לחשוב ולהתנהג כמו איש תקשורת – גם אנחנו מפתחים תסמינים של כותבים מתוסכלים, רק שבניגוד לכל אותם סופרים המיוסרים, שיושבים ומחכים שרוחה של המוזה תשרה עליהם – לנו אין פריבילגיה לחכות להשראה.

עבורנו, הכתיבה היא כלי עבודה והדרך העיקרית, שלא לומר הבלעדית, להגיע ללקוחות שלנו.ועכשיו לשבת לחכות למוזה כדי להגשים את הייעוד שלנו ו/או לטפל בחשבון הבנק שלנו – זה ממש לא לעניין!

אז מה עושים? שני דברים:

  • קודם כל מזהים את אסטרטגיית הבעיה – כלומר: מה בעצם קורה לנו ואיך אנחנו נתקעים
  • ואז מחליפים אותה או עוקפים אותה – כדי לבצע את המשימה בהצלחה.

וזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות במאמר: לעזור לכם לזהות את החסמים ולתת לכם 2 דרכי פעולה חליפיות.

איך נוצרת הבעיה

כמו שאמרתי, הדבר הראשון שאנחנו רוצים להבין הוא איך נוצרת הבעיה. וכדי להבין מאיפה זה בא – בואו נחזור לאותה סיטואציה:

  • אתם מחליטים לכתוב.
  • אתם מתיישבים למחשב עם המון רצון טוב וכוונות טובות לכתוב עוד מאמר שיחבר ביניכם לבין הלקוחות הפוטנציאליים שלכם…
  • אתם פותחים מסמך חדש.
  • אתם מסדרים את המקלדת.
  • אתם מתארגנים עם האצבעות מעליה.
  • אתם מסתכלים במסך הלבן שלפניכם.
  • אתם מחפשים בראש את המשפט הראשון שיפתח את המאמר…
  • ואז זה קורה. אתם מתחילים להרגיש מן כאב בטן שמטפס לכם לגרון…
  • ואז אתם אומרים לעצמכם: אני לא יודעת על מה לכתוב… אין לי שום דבר חדש להגיד… אני לא יכולה להרשות לעצמי להתבזות…
  • ו… אז אתם נתקעים…

מה בעצם קרה שם?

הרי רק לפני רגע הייתם חדורי התלהבות ומטרה, והגעתם למחשב עם המון כוונות טובות… אז מה גרם לכם להיתקע?

בשפה המקצועית קוראים לזה “המבקר הפנימי”. אתם מכירים אותו מצוין. זה הקול הפנימי הזה, שנמצא בראש שלכם כל הזמן, ורק מחכה להזדמנות להרים את הראש שלו. 

סינדרום המבקר הפנימי

מאחורי הקול של המבקר הפנימי יושב הפחד של כולנו מדחייה, או בשפה העממית “מה יגידו”. ברגע שאתם מדמיינים את התגובות השליליות של הקוראים, או את התחושה שלא תעמדו בציפיות שלהם – זה משתק אתכם. 

ואין פלא!

איך אפשר לקבל החלטות ולהתקדם עם הכתיבה, כשכל מה שיושב לכם בראש זה הקול הזה שאומר לכם שאין לכם מה לחדש ושכבר כתבו על זה בלי סוף, ושהקוראים שלכם יתנו במאמר מבט אחד ויעיפו אותו לפח… ???

ומפה זה כבר מתחיל לאבד שליטה, כי ברגע שהמבקר הפנימי שלכם מרגיש שיש לו קהל קשוב – הוא הולך עם זה עד הסוף, והוא ישכנע אתכם ממש בקלות, ש…

  • אם המאמר הזה לא יהיה פסגת החדשנות – אז אין לכם שום סיבה לכתוב אותו … כי או שעושים הכל פרפקט או שלא עושים בכלל.
  • ושאם המאמר הזה לא יהיה כמו שצריך – אתם הולכים לעשות מעצמכם צחוק…
  • וכמובן שאם הקוראים שלכם לא יאהבו את המאמר – זה אומר שהם לא אוהבים אתכם…

וזה כבר סיכון שאתם ממש לא מוכנים לקחת… כי כמו רוב האנשים, סביר להניח שגם אתם מפרשים את הפעולה כמצב קיומי, ומתרגמים את ביצוע המשימה הכושל שהמבקר הפנימי מתריע עליו, לתחושת כישלון אישית, שלוקחת אתכם למקום של: “אני לא מספיק טובה…” או “אני לא יודעת לכתוב…” …תכל’ס, למבקר הפנימי שלכם אין גבולות.

מרגע שאתם פותחים לו את הדלת – הוא משתלט לכם על המחשבות ומשתק את כל העשייה שלכם. בדיוק בשביל זה הוא בא. למנוע מכם לעשות שטויות… כמו שהוא מבין אותן.

התפקיד שלכם בסיפור הזה הוא לא לאפשר לו להיכנס 

לצורך כך, בואו נגלגל בחזרה את הסרט, אל הרגע שבו נולדה הבעיה. זוכרים?

  • החלטתם לכתוב.
  • התיישבתם למחשב עם המון רצון טוב וכוונות טובות לכתוב עוד מאמר שיחבר ביניכם לבין הלקוחות הפוטנציאליים שלכם…
  • פתחתם מסמך חדש.
  • סידרתם את המקלדת.
  • התארגנתם עם האצבעות מעליה.
  • הסתכלתם במסך הלבן שלפניכם.
  • חיפשתם בראש את המשפט הראשון שיפתח את המאמר…
  • ו… בינגו.

זה הרגע של השינוי: השנייה הזאת שנתקעתם מול המסך הריק והיד נשארה מעל המקלדת, בהיסוס… בחיפוש אחר המשפט הראשון שיפתח את המאמר… זה מה שפתח את הדלת למבקר הפנימי שלכם, וכשאתם מגלגלים את הסרט אחורנית, אתם יכולים לראות את זה ממש בבירור.

למה זה קרה? מפני שברגע שעצרתם את שטף הכתיבה כדי ללכת לחפש את המשפט הראשון בראש – ייצרתם לעצמכם תחושה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון – והמבקר הפנימי, שמזהה חוסר ביטחון מקילומטרים, מיד הריח טרף קל… 

זה בדיוק כמו המפגש בין הגנו והאריות בנדידה הגדולה בסרנגטי.

כל זמן שהעדר דוהר קדימה – כולם מוגנים ובטוחים. ברגע שמישהו מהסס ועוצר – יש מישהו אחר שאורב בצד, ורק מחכה להזדמנות לתקוף…  בסיפור של הגנו – זאת הלביאה. בסיפור שלכם – זה המבקר הפנימי. וברגע שהוא פותח את הפה – הלך על הכתיבה שלכם… אז מה אפשר לעשות?…

פתרון # 1: מסלול תוקף בעיה

דרך אחת לסגור את הדלת בפני המבקר הפנימי, ולמנוע ממנו להחליש אתכם, היא פשוט לשנות את אסטרטגיית הכתיבה שלכם – מאסטרטגיה של בעיה לאסטרטגיה של פתרון. (ואגב, זה נכון לגבי כל תהליך שבו אתם מרגישים שאתם לא מגיעים ליעדים שאתם רוצים).

איך עושים את זה?

שימו רגע את הכתיבה בצד, וקחו לעצמכם זמן כדי להיזכר במשימה שביצעתם בהצלחה מרובה. תיזכרו איך הרגשתם שאתם שולטים במצב. ואיך חייכתם לעצמכם ואמרתם לעצמכם שאתם אלופי העולם. ואיך הכל תיקתק בדיוק בקצב הנכון ובכיוון הנכון, בדיוק כמו שרציתם?

ועכשיו תחשבו –

  • מה היה השינוי שעשה את השינוי?
  • מה עשיתם שם שלא עשיתם פה?
  • איך עשיתם את זה?

ברגע שתמצאו את ההבדל שעושה את ההבדל, תוכלו פשוט לשלוף את החוליה התוקעת מתוך רצף הפעולות של אסטרטגיית הכתיבה שלכם – ולהחליף אותה בחוליה המקדמת, ששחזרתם מאותה משימה מוצלחת. ואז – להתקדם במהירות, הודות לאסטרטגיה החיובית שיצרתם.

כשאתם יודעים לזהות את הרגע שבו אתם נתקעים, ולהחליף אותו ברגע אחר, שדוחף אתכם להצלחה – אתם לא משאירים שום מרווח פעולה למבקר הפנימי, והכתיבה שלכם תזרום בכיף.

פתרון # 1: מסלול עוקף בעיה

אם אין לכם זמן לתחקר את אסטרטגיית הכתיבה שלכם ולחפש את ההבדל שעושה את ההבדל כדי לנטרל את המבקר הפנימי, אתם יכולים פשוט לעקוף את הבעיה בעזרת שימוש בטכניקת כתיבה, שתוביל אתכם צעד-אחר-צעד לכתיבה יעילה וממוקדת, בכיף.

אני מזמינה אתכם להכיר את טכניקת 10-20-30 שתעזור לכם לעקוף בסיבוב את המבקר הפנימי, ולייצר את משמעת הכתיבה שתאפשר לכם להתמודד בהצלחה עם משימות הכתיבה. וזה הולך ככה:

  • 10 דקות של כתיבה
  • 20 דקות של הפסקה
  • 30 דקות של כתיבה

איך עקרון 10-20-30 עובד? תכל’ס, יש לו 4 שלבים:  

  • זה מתחיל ברעיון – נגיד שיש לכם איזה רעיון שמזמזם לכם בתוך הראש. רשמתם אותו על פיסת נייר? אנחנו עדיין בזמן
  • עכשיו עוברים לשלד – ויש לכם 10 דקות להפוך את הרעיון לשלד מאמר. ב- 10 דקות האלה, אתם לוקחים את הרעיון, מפרקים אותו לראשי פרקים, ולמעשה, מתווים את שלד הרעיון כדי לתת למאמר שלכם את הכיוון.
    סיימתם? עכשיו אתם יודעים מאיפה המאמר שלכם מתחיל ולאן הוא הולך.
  • עכשיו לוקחים הפסקה של 20 דקות. לכו להכין קפה. תבדקו מיילים. תעלו סטטוס לפייסבוק. תנו לעצמכם קצת ספייס לפני שאתם צוללים למאמר. רק 20 דקות. לא יותר. סיימתם?
  • ורק עכשיו עוברים לכתיבה – קחו לעצמכם 30 דקות כדי לכתוב. זה הזמן לעבור משלב השלד לשלב הטיוטה. ככל שתתמקדו בכתיבה בצורה יעילה יותר – תוכלו לקחת את הטיוטה שלכם קדימה, למצב יותר מוגמר.

 וזהו. וזה הכל. המאמר שלכם כבר כמעט גמור, והמבקר הפנימי לא בסביבה! 

מה סוד האפקטיביות של טכניקת 10-20-30 ?

10-20-30 הוא עוגן שהמוח שלכם יכול להתחבר אליו בקלות ובהצלחה, מפני שאתם מפרקים את “המטלה הגדולה והכבדה” של הכתיבה לנתחים קטנים וקלים לעיכול:

  • קודם כל אתם לוקחים זמן תכנון ובנייה של שלד ראשוני – שנותן לכם מפה ברורה להתקדמות, בביטחון ומתוך ידיעה ברורה מה אתם רוצים להגיד ולמה
  • אחר כך אתם לוקחים לעצמכם זמן כדי לבשל את הרעיון במחשבה – שמאפשר לכם לבחון את המפה, ואם אתם רוצים – גם לדייק אותה, רק בלי הלחץ של המבקר הפנימי, מפני שכשאתם לא כותבים – הוא לא שם… וזה מאפשר לכם חופש מאוד גדול לחשוב ולעוף עם הרעיונות בלי חסמים
  • ואז אתם לוקחים זמן קצוב וקצר ליישום – שמאפשר לכם פשוט לבצע, צעד-אחר-צעד, בלי לחשוב – כי אין זמן לחשוב. אז אתם פשוט עושים וזורמים הלכה למעשה עם התכנון.היופי הוא, שהזמן הקצוב של השלב השלישי יוצר תחרות ביניכם לבין עצמכם.
    יש לכם רק 30 דקות להשלים את המשימה. והיופי הוא שכשאתם עסוקים במאבק לנצח את הסטופר – אין לכם זמן להקשיב לשום דבר שלא באמת מקדם אתכם. וזה מנתק אתכם מהדיבור הפנימי הביקורתי והמחליש, ומשחרר אתכם להתמקד בעשייה, נטו.

גם במסלול העוקף, אתם פשוט עושים ומתקדמים במהירות וביעילות, וככל שאתם עושים יותר ומתקדמים יותר – גם הביטחון העצמי שלכם גדל והכתיבה שלכם זורמת יותר בקלות – בלי בלאקאאוטים ובלי כאבי בטן. 

מודעה לתבניות מאמרים

עכשיו בואו נחבר בין המסלול התוקף לבין המסלול העוקף

אם אתם כמו רוב בעלי העסקים שפגשתי עד היום – קרוב לוודאי שתגלו שההבדל שעשה את ההבדל הוא… תכנון מקדים.

ובאמת… מחקרים מראים, שעסקים שמבססים את כתיבת התוכן שלהם על אסטרטגיה כתובה – מרגישים שהתוכן שלהם משרת אותם בצורה טובה יותר ומרוצים הרבה יותר מהתוצאות!

ואיפה זה פוגש אתכם?

כשאתם מחליטים לכתוב – תשאלו את עצמכם קודם כל כמה שאלות אסטרטגיות בסיסיות שיעזרו לכם לדייק את הכתיבה, כמו למשל:

  • מה המטרה העסקית שהמאמר אמור לקדם?
  • מי קהל המטרה שאליו המאמר אמור לפנות?
  • מה אתם רוצים שהקוראים יעשו בגמר הקריאה? … ועוד…

עניתם? יופי! החשיבה המקדימה והתשובות שתתנו לעצמכם – כבר יתחילו לנטרל את חוסר הוודאות שמזמינה את המבקר הפנימי ותוקעת את הכתיבה שלכם. וזאת – אסטרטגיה מצוינת להתקדם אתה.

אז עכשיו, כשיש לכם כיוון ורעיון – אתם יכולים לכתוב שלד מאמר בסיסי, עם ראשי פרקים למאמר ומשפט פתיחה, שממנו הכל מתחיל. משפט פתיחה וראשי פרקים. זה הכל.

למשל, כשאני תכננתי את ההדרכה הזאת, משפט הפתיחה שלי היה המשפט שהמאזינה מההדרכה הקודמת כתבה על הקיר: “אני יושבת לכתוב ולפתע אני מרגישה שאין לי מה לומר”. זה משפט מאוד ספציפי, והוא לא אופייני כמשפט פתיחה. ולכן, כשהפכתי את ההדרכה למאמר – עשיתי לאמירה האישית התאמה לאמירה שמייצגת את הבעיה הכללית שעליה המאמר ידבר:

“הרבה מאוד בעלי עסקים שכותבים מאמרים נתקעים מול המסך עם בלאקאאוט, בגלל שהם מרגישים שאין להם בעצם מה להגיד…”

עכשיו, לאחר שמיקמתי את הבעיה במשפט הפתיחה של המאמר – היה לי מאוד קל להתקדם ולהחליט על 2 הפתרונות שאני רוצה לתת לקוראים – והנה – יצרתי שלד בסיסי של מאמר, שאיפשר לי לזרום עם הכתיבה במהירות, כי ידעתי מה אני רוצה להגיד.

ברגע שאתם יודעים מה אתם רוצים לכתוב ולמה, ואתם מגיעים למחשב עם תכנית פעולה אסטרטגית כתובה, ואתם מתמקדים בביצוע שלה תחת לחץ הזמן של תכנית 10-20-30 – אתם לא משאירים למבקר הפנימי שום אפשרות לדחוף את הרגל שלו בדלת התודעה שלכם. אתם פשוט עושים ומתקדמים, וככל שאתם עושים יותר ומתקדמים יותר – גם הביטחון העצמי שלכם גדל והכתיבה שלכם זורמת – בלי בלאקאאוטים ובלי כאבי בטן.

ומה עושים עם המבקר הפנימי? 

הוא תמיד שם, וזה בסדר, כי אתם עוד תצטרכו אותו בהמשך, בשלב שבו תערכו את המאמר. אז כרגע, בשלב הכתיבה, אתם מוזמנים להגיע אתו לעסקת טיעון:

פשוט תגידו לו, ורצוי בקול רם, כדי שגם אתם תשמעו ותשתכנעו: “תודה רבה, אני מאוד מעריכה את הדאגה שלך, ואני אשמח להיעזר בעצות הטובות שלך בהמשך. עכשיו אני כותבת את הטיוטה, ואף אחד מלבדי לא רואה אותה. אז תן לי לכתוב בשקט ואל תתערב. תודה ושלום!”.

וזהו. ואז תפנו את כל תשומת הלב שלכם החוצה, לכתיבה.

אתם לא הלקוחות שלכם

ואני רוצה לסיים עם משפט שאני אומרת תמיד לתלמידים שלי, כשהם מתחילים לדבר מגרונו של העורך הפנימי:

אתם – זה לא הקוראים שלכם (וגם לא הלקוחות שלכם). מה שאולי נראה לכם לעוס עד דק, או לא מעניין, או לא מועיל, או לא ברמה… בשבילם הוא ברוב המקרים חידוש מדהים שיכול לשנות להם את החיים.

בדיוק כך. בשבילם – כל עצה שלכם היא זהב טהור. אז לכו עכשיו לכתוב את המאמר הבא, כי הקוראים שלכם מחכים לעצות הטובות שלכם!

בשורה התחתונה

כתיבת תוכן היא כבר חלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית של כולנו, בדיוק כמו לעבוד עם מחשב, להפעיל אפליקציות בסמרטפון או למכור. למען האמת, מומחי השיווק בעולם טוענים שכבר בעתיד הקרוב כתיבת תוכן תהפוך להיות שם נרדף לשיווק, וכבר לא ידברו עליה אלא יעשו אותה ויקראו לזה פשוט “שיווק”.

כמו שיכולתם ללמוד מהמאמר, אם קורה לכם שאתם רוצים לכתוב ואתם נתקעים, כי נדמה לכם שאין לכם מה להגיד או מה לחדש או שאתם פוחדים שהקוראים שלכם לא יאהבו את מה שכתבתם ואפילו יצחקו עליכם – עכשיו אתם כבר יודעים שמה שאתם שומעים בראש זה את קולו של המבקר הפנימי, ויש לכם גם 2 מסלולי פעולה שיאפשרו לכם לנטרל אותו ולהמשיך להתקדם עם המשימות שלכם בהצלחה:

  • מסלול תוקף בעיה – למצוא את האסטרטגיה החיובית שתאפשר לכם לכתוב לפי תכנית פעולה מוכנה מראש ולמנוע את תחושת חוסר הוודאות שמזמינה את העורך הפנימי
  • מסלול עוקף בעיה – לשים לעצמכם גבולות ברורים של זמן, ולכתוב לפי טכניקת 10-20-30, שתעזור לכם להתמקד בעשייה ולעקוף את ההתמודדות עם המבקר הפנימי.

והכי יעיל – לחבר בין שני המסלולים:

  • גם לזהות את הטריגר המחליש ולהחליף אותו בטריגר מעצים – כדי לשנות את אסטרטגיית הבעיה לאסטרטגיה של הצלחה
  • וגם להשתמש בטכניקת 10-20-30 כדי לנטרל את המבקר הפנימי ולזרום עם כתיבת התוכן ממש בכיף, ובלי להיתקע יותר עם כאב בטן מול המסך הריק – בדיוק כמו שהבטחתי לכם.

עכשיו אתם

עד פה, נתתי לכם 2 דרכי פעולה לנטרל את המבקר הפנימי ולזרום עם הכתיבה במהירות ובקלות. איך אתם מתמודדים עם המבקר הפנימי שלכם? מוזמנים לשתף את כולנו בהרגשה ובפתרונות פה למטה, בתגובות.

הצעד הבא שלכם להצלחה

אהבתם את המאמר? מוזמנים לשתף עם החברים! רוצים לקבל ממני עוד עצות טובות, טיפים מעולים והדרכות שוות? מוזמנים להוריד עכשיו את המיני קורס “לקוחות מהחלומות” שבו אני אלמד אתכם איך למצוא ולאפיין את לקוח החלומות המהמם שלכם. לקורס שיעזור לכם להבין מי הלקוח הכי נכון לכם – לוחצים כאן ומקבלים את הקורס באהבה ממני ולגמרי בחינם.

hafnaya-le-video

אודות עידית נעמן

עידית נעמן מובילה עסקים לתוצאות באינטרנט ובעולם האמיתי. דרך הקורסים ותכניות הליווי שפיתחה - היא עוזרת לבעלות ובעלי עסקים למנף את הידע המקצועי שלהם לתוכן בעל ערך, וליצור חשיפה אפקטיבית און ליין כדי להגיע ליותר לקוחות ולהגדיל את ההכנסות.

לגישה בחינם לקורס "שיווק בחיוך" שבו תתחילו לתכנן את תשתית התוכן שתזרים אליכם לקוחות משלמים - לוחצים עכשיו על הקישור "מבוא לשיווק בחיוך".

השארת תגובה